מפי עוללים ויונקים
תום אמונתם של הילדים, טוהר לבם והקלות בה הם מוחלים וסולחים, אלו התכונות שעושות אותם מורים כל-כך גדולים לשמחה !!!
הֻלֶדֶת תִּינוֹק
וְהִוָּצְרוּת חַיִּים
כְּיֵשׁ מֵאַיִן
הֲרֵי הוּא נֵס בִּלְתִּי נִתְפַּס
הַמְּגַלֶּה כָּאן בַּעוֹלָם
אֵת כֹּחַ הָאֵינְסוֹף
אֲשֶׁר נִסְתָּר
מֵעַיִן
כָּל דָּבָר הַקָּשׁוּר בִּילָדִים
פּוֹרֵץ בְּיָם הַהֲבָנָה שֶׁל עוֹלָמֵנוּ
תַּעֲלוּמוֹת וְכַוָּנוֹת, גְּדֵרוֹת וְּסיַיגִים,
וְּמֵאַתְגֵּר, מִבְּלִי לְרֶגַע לְהַרְפּוֹת
כָּל פִּסַּת יְדִיעָה, שֶׁאֲנוּ יוֹדְעִים.
בְּתֹם לִבַּם
הֵם מְגַדְּלִים אוֹתָנוּ בִּמְהִירוּת
חוֹשְׂפִים כֹּחוֹת, שֶׁלֹּא הִכַּרְנוּ בְּעַצְמֵנוּ
שֶׁל חֶסֶד וּגְבוּרָה, אָהֲבָה וְּמִסִּירוּת
וּמְגַלִּים אֶת קַרְקָעִית נָפְשֵׁנוּ
עִם כָּל מָה שֶׁנִּזְנַח,
בְּמַעֲמָקֵי הֲוָיָיתֵנוּ
בִּבְהִירוּת
אַךְ הֵם לֹא שַׁעֲשׁוּעַ
וּבְּוַדַּאי לֹא כֹּחַ עֶזֶר
הַיְּלָדִים לַבְּרִיאָה
הֵם נֵדֵר וְנֵזֶר
לְגַלּוֹת אֱמֶת
לְהַרְבּוֹת דַּעַת
לְהַעֲצִים וּלְהַשְׁרוֹת
חִבּוּר לְאֶלֹקוּת וְּלְטּוֹב
מֵעֵבֵר לְכָל אֹפֶק שֶׁהִכַּרְנוּ
מֵעַל לְכָל תְּבוּנָה
שֶׁבָּהּ נוּכַל
לַגַעַת
שִׁלְחוּ אֶת יַלְדֵיכֶם
לִלְמֹד מִי בָּרָא אֵת הָעוֹלָם
וּמִי מַחֲזִיק אוֹתוֹ קַיָּם
וְהֵם יָשִׁיבוּ לְבֵיתְכֶם
אֶת הַשָׁבָּת
אֶת הַצְּנִיעוּת
אֶת הַצְּלִילוּת בַּרְגָשׁוֹת
אֵת הַדִּבּוּר אֲשֶׁר יוֹצֵר חִבּוּר
וְהַגְּבוּרָה שֶׁנִזונָה
מְנֵצַּח יְדִיעָה
וֶאֱמוּנָה
מִיַלְדֶיכֶם תִּלְמְדוּ
פָּחוֹת לְרַכֵל
יוֹתֵר לִרְקֹד
בְּחם לְהִתְפַּלֵּל
וְהַרְבֵּה פָּחוֹת לִרְגז
לְהִתְעַסֵּק פָּחוֹת
עִם הַקְּלִפָּה שֶׁל הָעוֹלָם
וּלְהוֹדוֹת יוֹתֵר
עַל נֹעַם
הָאֱגוֹז
עַל יַלְדֵיכֶם
הַמְּשִׁיבִים חַיִּים, בְּתֹם אֱמוּנָתָם,
כְּבָר נֶאֱמַר בִּתְהִלִּים:
"מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים – יִסַדְתָּ עֹז"
שיר האימון והריפוי "מפי עוללים ויונקים" נכתב עבור פרשת השבוע "בשלח" בה עם ישראל ניצב מול ים-סוף המאיים, ודווקא הילדים בעוז אמונתם וטוהר לבם (עפ"י המדרש)הם אשר קוראים את הקריאה, שגורמת לבקיעתו של הים האיימתני לשניים !!! למאמר המלא באתר www.haleluya.info
טבע הנתינה
לתת לאדם רגע של בריאות, הקלה בבריאות או טעם לבריאות … זאת הנתינה האמיתית.
מָה שֶׁמֵּבִיא אֲנָשִׁים לִפְתוחַ בָּתֵּי טֶבַע
זֶה בְּמִדָּה רָבָּה הַטֶּבַע
טֶבַע הַנְּתִינָה
כְּשֶׁפָּגַשְׁתִּי אֶת שׁוּלָמִי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה …
מִיָּד קָרַן אֵלַי אָדָם,
שׁוֹנֶה וּמְיֻחָד,
שֶׁמּוּכָן לַחֲלֹק
מְידִיעוֹתָיו
וּמְעִתותַיו
לְכָל אָדָם,
וּלְהִמָּצֵא תָּדִיר
עִם הַדִּבּוּר הֲכִי יָשִׁיר
בְּאֹפֶן כֹּה נָדִיר
בְּעֶצֶם הֲוָיָת הַנְּתִינָה.
מִשְּׁפָּטִים שֶׁטִּפְטֵף לְלִבִּי
וְנֶחְקְקוּ בְּתוכִי:
"הָעִקָּר שֶׁתִּסְּעִי בִּזְהִירוּת"
"אֲנִי מַעֲרִיךְ אֶת מִי שֶׁמַּאֲמִין…
הָאֱמוּנָה הִיא מֵהַכֹּחוֹת
הַחֲזָקִים בְּיוֹתֵר בָּאָדָם"
וְלֹא הָיָה אָדָם, שֶׁכַּאֲשֶׁר הִשְׁתַּמֵּשׁ
בְּמַּטְבֵּעַ הַלָּשׁוֹן
"הָעִקָּר הַבְּרִיאוּת"
הֶחָדִיר בָּהּ הֲבָנָה וְעֹמֶק כַּוָּנָה
כְּמוֹ שׁוּלָמִי שֶׁהִכַּרְתִּי
הֵיעַדְרו
מֵהַפִּנָּה בַּחֲנוּתוֹ
קְצָת לֹא נִתְפַּס
כְּיִיתָכֶן
אֲנִי שׁוֹלַחַת תַּנְחוּמִים
וּמַתַּת אַדִּיר שֶׁל כֹּחוֹת
לַמִּשְׁפָּחָה הַיְּקָרָה
מִשְׁפַּחַת נִיר
וִיכוֹלָה לִרְאוֹת
אֶת שׁוּלָמִי עַצְמוֹ
בְּעֵדֶן נִשְׁמָתוֹ
נוֹגֵס עַגְבָנִיָּה אוֹרְגָנִית
עֲסִיסִית בְּטַעַם מַלְאָכִי …
וְעוֹנֶה לְמִילותַיי
אָמֵן !
השיר "טבע הנתינה" נכתב לעילוי נשמת שולמי ניר, יזם בית הטבע הראשון באיזורנו. בהתבוננות לעומק היכרות של כחמש-עשרה שנה כידידים וכלקוחות חנות "ניר הטבע" בכפר ורדים.
למרות שמשפחת ניר נוכחת בכל תפילותינו בשנה האחרונה, לא ידענו על הפטירה ועל ההלויה.
אולי דווקא הידיעה המאוחרת מעניקה לי משנה תנופה להתפרץ במילים מעומק הלב בלי להתפשר על העומק או על הלב.
לכם חנה, גיא, אורן, יעל היקרים, כל מי שאיתכם סביב, ובכלל … כל מי שמקשיב.
בתודה על שנים רבות וטובות של נתינה,
אורית לבב
מפי עוללים ויונקים
תום אמונתם של הילדים, טוהר לבם והקלות בה הם מוחלים וסולחים, אלו התכונות שעושות אותם מורים כל-כך גדולים לשמחה !!!
הֻלֶדֶת תִּינוֹק
וְהִוָּצְרוּת חַיִּים
כְּיֵשׁ מֵאַיִן
הֲרֵי הוּא נֵס בִּלְתִּי נִתְפַּס
הַמְּגַלֶּה כָּאן בַּעוֹלָם
אֵת כֹּחַ הָאֵינְסוֹף
אֲשֶׁר נִסְתָּר
מֵעַיִן
כָּל דָּבָר הַקָּשׁוּר בִּילָדִים
פּוֹרֵץ בְּיָם הַהֲבָנָה שֶׁל עוֹלָמֵנוּ
תַּעֲלוּמוֹת וְכַוָּנוֹת, גְּדֵרוֹת וְּסיַיגִים,
וְּמֵאַתְגֵּר, מִבְּלִי לְרֶגַע לְהַרְפּוֹת
כָּל פִּסַּת יְדִיעָה, שֶׁאֲנוּ יוֹדְעִים.
בְּתֹם לִבַּם
הֵם מְגַדְּלִים אוֹתָנוּ בִּמְהִירוּת
חוֹשְׂפִים כֹּחוֹת, שֶׁלֹּא הִכַּרְנוּ בְּעַצְמֵנוּ
שֶׁל חֶסֶד וּגְבוּרָה, אָהֲבָה וְּמִסִּירוּת
וּמְגַלִּים אֶת קַרְקָעִית נָפְשֵׁנוּ
עִם כָּל מָה שֶׁנִּזְנַח,
בְּמַעֲמָקֵי הֲוָיָיתֵנוּ
בִּבְהִירוּת
אַךְ הֵם לֹא שַׁעֲשׁוּעַ
וּבְּוַדַּאי לֹא כֹּחַ עֶזֶר
הַיְּלָדִים לַבְּרִיאָה
הֵם נֵדֵר וְנֵזֶר
לְגַלּוֹת אֱמֶת
לְהַרְבּוֹת דַּעַת
לְהַעֲצִים וּלְהַשְׁרוֹת
חִבּוּר לְאֶלֹקוּת וְּלְטּוֹב
מֵעֵבֵר לְכָל אֹפֶק שֶׁהִכַּרְנוּ
מֵעַל לְכָל תְּבוּנָה
שֶׁבָּהּ נוּכַל
לַגַעַת
שִׁלְחוּ אֶת יַלְדֵיכֶם
לִלְמֹד מִי בָּרָא אֵת הָעוֹלָם
וּמִי מַחֲזִיק אוֹתוֹ קַיָּם
וְהֵם יָשִׁיבוּ לְבֵיתְכֶם
אֶת הַשָׁבָּת
אֶת הַצְּנִיעוּת
אֶת הַצְּלִילוּת בַּרְגָשׁוֹת
אֵת הַדִּבּוּר אֲשֶׁר יוֹצֵר חִבּוּר
וְהַגְּבוּרָה שֶׁנִזונָה
מְנֵצַּח יְדִיעָה
וֶאֱמוּנָה
מִיַלְדֶיכֶם תִּלְמְדוּ
פָּחוֹת לְרַכֵל
יוֹתֵר לִרְקֹד
בְּחם לְהִתְפַּלֵּל
וְהַרְבֵּה פָּחוֹת לִרְגז
לְהִתְעַסֵּק פָּחוֹת
עִם הַקְּלִפָּה שֶׁל הָעוֹלָם
וּלְהוֹדוֹת יוֹתֵר
עַל נֹעַם
הָאֱגוֹז
עַל יַלְדֵיכֶם
הַמְּשִׁיבִים חַיִּים, בְּתֹם אֱמוּנָתָם,
כְּבָר נֶאֱמַר בִּתְהִלִּים:
"מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים – יִסַדְתָּ עֹז"
שיר האימון והריפוי "מפי עוללים ויונקים" נכתב עבור פרשת השבוע "בשלח" בה עם ישראל ניצב מול ים-סוף המאיים, ודווקא הילדים בעוז אמונתם וטוהר לבם (עפ"י המדרש)הם אשר קוראים את הקריאה, שגורמת לבקיעתו של הים האיימתני לשניים !!! למאמר המלא באתר www.haleluya.info
כמעט עשרים שנה
מסופר בתורה .. שיעקב אבינו כמעט וגילה לבניו את זמן הגאולה .. ואז נמלך בו וסתם את הדיבור ונתעטף בשתיקה. שתהיה עבודתם יותר מתוקה ..
א)
מִמַּבָּט רִאשׁוֹן
בּוֹ חָשַׁבְתִּי שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת כְּלוּם
יָדַעְתִּי אֶת כֻּלְּךָ
אֶת כָּל מָה שֶׁנִּסְתָּר וְיוֹם יָבוא
עוֹד יִתְגַּלֶּה בְּךָ …
מָה שֶׁכֻּלָּם לֹא יָדְעוּ
מָה שֶׁכֻּלָּם לֹא רָאוּ
וְלַמְרוֹת שֶׁיָּדַי לֹא נָגְעוּ
יָדַעְתִּי אֶת כָּל הַגְּדוּלָה
שֶׁמַּמְתִּינָה בְּךָ
פִּזְמוֹן:
אִם מִישֶׁהוּ הָיָה אוֹמֵר
שֶׁזֶּה יִקַּח עֶשְׂרִים שָׁנָה
עַד שֶׁהַטּוֹב הַזֶּה יַגִּיעַ וְיָצִיף
אִם מִישֶׁהוּ הָיָה מְגַלֶּה אֶת אָזְנַי
כַּמָּה גַּעְגּוּעַ יִהְיֶה בַּהַמְתָּנָה
כַּמָּה תְּפִלָּה כַּמָּה אֶתְגָּר
הַאִם הָיִיתִי מַפְלִיגָה לִי הַלְּאָה
וּמַשְׁאִירָה אוֹתְךָ עַל הָרָצִיף?
ב)
מִמַּבָּט רִאשׁוֹן
קְצָת יָדַעְתִּי שֶׁיִּהְיֶה לֹא קַל
אֲבָל מַשֶּׁהוּ חָזָק שֶׁמִּלְמַעְלָה
זִיֵּף בַּלֵב אֵת הַמִּשְׁקָל …
כִּי מִמַּבָּט רִאשׁוֹן
כְּנִרְאֶה יָדַעְתִּי
אוֹ יָדְעוּ שָׁם אודותָיי
שֶׁאָסוּר לְעַמְעֵם
רֶגַע יְדִיעָה כָּזֶה נָהִיר
שָׁרַק אֲנִי וּבְכֹחוֹת נַפְשִׁי
לְהָאִיר אוֹתְךָ אֵל הָעוֹלָם
בְּאוֹר בּוֹטֵחַ וּבָהִיר
פִּזְמוֹן:
אִם מִישֶׁהוּ הָיָה אוֹמֵר
שֶׁזֶּה יִקַּח עֶשְׂרִים שָׁנָה
עַד שֶׁהַטּוֹב הַזֶּה יַגִּיעַ וְיָצִיף
אִם מִישֶׁהוּ הָיָה מְגַלֶּה אֶת אָזְנַי
כַּמָּה גַּעְגּוּעַ יִהְיֶה בְּהַמְתָּנָה
כַּמָּה תְּפִלָּה כַּמָּה אֶתְגָּר
הַאִם הָיִיתִי מַפְלִיגָה לִי הַלֵּאֶה
וּמַשְׁאִירָה אוֹתְךָ עַל הָרָצִיף?
סִיּוּם:
וּכְשֶׁהַיום אֲנִי יוֹדַעַת
כַּמָּה נוֹלַד מֵהַחִבּוּר שֶׁלָּנוּ
וּמַחֲזִיקָה בִּזְרועותַיי
כָּל מַתָּנָה וּמַתָּנָה
וּכְשֶׁהַיום אֲנִי יוֹדַעַת
כַּמָּה יָכֹלְתִּי לְהַפְסִיד
אִם הָיִיתִי יוֹדַעַת
שֶׁזֶּה יִקַּח כִּמְעַט עֶשְׂרִים שָׁנָה …
* ממתין להלחנה *
שיר-האהבה, האימון והריפוי "אחרי עשרים שנה" מביא אותנו ליחסי שלום עם אי-הידיעה ועם מהות הזמן. יש לנו כמיהות וחלומות, ולא נדע מתי נזכה לטעום את הגשמתם. העבודה היא למחות את הספק.. ומתוקה יותר באי-הידיעה . מהות האמונה .
הפרסומים שלנו מחכים לתגובות שלכם: